top of page

השפעת השינה על פיתוח הגוף ותפקודו-

 

השינה כאקט התאוששות וכמרכיב מרכזי בפיתוח הגוף.

האימון העצים יוצר: עומס יתר, דלקות גידים, הידבקויות ברקמה רכה.

תהליך האימון צורך אנרגיה רבה, ערכים ויטמינליים ומינרלים, ויוצר קרעים מקרוסקופיים במערכות ובאיברים.

האימון "שואב" ממאגרי האנרגיה הזמינה שבשרירים ויוצר תהליכים ביוכימיים ברקמות, בכלי הדם, בגידים, בשרירים, ברצועות ובמפרקים. תהליך זה הינו תהליך "הרס". לכל אחד מהמרכיבים הנ"ל זמן התאוששות שונה.

למרות שתהליך "ההרס" מהווה מבוא לבניה וחיזוק, תהיה זו טעות חמורה אם לא נאפשר לגוף זמן התאוששות.

ישנם מספר תנאים הדרגתיים להתאוששות ואח"כ לבניה.

הראשון שבהם- ניצול חלון הזדמנויות להחזרה והעשרה בחלבון זמין.

השני- חשוב לא פחות, זמן התמהה והתאוששות. זמן ספיגה, סילוק רעלים וחומצות המצטברות בעקבות האימון ובהתאם לעצימותו הכולל הרפיה והגמשה.

שלב שלישי וחשוב ביותר- זמן ומשך שינה. משך שינה מומלץ הינו 7 שעות ברצף. ישנה חשיבות לאיכות השינה ולתהליך שחרור הורמונלי בונה עצם שנקרא GIT (הורמון הגדילה).

 

התהליכים הכימיים והביוכימיים מושפעים מחמשת שלבי השינה.

בשלושת שלבי השינה הראשונים מתרחש תהליך שיקום ובניה.

הרדמות, שינה שטחית, שינה עמוקה והשינה העמוקה מאוד (שיא השינה) זמן הפרשת GIT בעיצומו.

והשלב החמישי שלב החלמה, השלב הרפה והרגוע מטפל במערכת העצבים, שיקום ובניית מערכת העצבים.

 

זמן המומלץ לתחילת שינה הוא בין תשע בערב לאחת עשרה. אלו הם השעות האפקטיביות ביותר העשירות והפוריות ביותר לתהליך השיקום.

על מנת שהגוף יצליח לבצע את תהליך השיקום יש צורך להביא את הגוף לשינה, לא מספיק לשכב לנוח, לקרוא ספר וכד'..

אי לכך הורמון השינה אחראי בעקיפין על השיקום, הואיל והגוף יכנס לשלב השינה באמצעות הורמון השינה שנקרא מלטונין המופרש מהאצטרובל (pineal).

שעת הפרשת הורמון השינה נעה מסביב לשעה 21:00.

גורם חשוב נוסף בפיתוח הגוף ובניית שריר הוא סירקולציית דם, "שטיפה תאית" המתחוללת תוך כדי שינה בהפריה של הגוף.

bottom of page